לזכרם

ד"ר חגית סגל כהן 18.10.1963 - 27.4.2011

ב- 27.4.2011 הלכה לעולמה לאחר מחלה קשה דר' חגית סגל כהן, רופאת ילדים ומומחית למחלות זיהומיות, בת 47 במותה.

חגית נולדה בבזל, שווייץ, כאשר הוריה אסתר ודוד שהו שם לרגל השתלמות ולימודים. בגיל שש חזרה חגית עם הוריה לכתה א' בישראל ומאז את רוב חינוכה הפורמלי עשתה בתל אביב.

חגית למדה בבית ספר "ארזים" ובתיכון "אליאנס "ברמת אביב. 

לאחר שירותה הצבאי החלה בשנת 1983 את לימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב.

ב- 1991 בחרה להתמחות ברפואת  ילדים בבית החולים "הדסה" בתל אביב, ובהמשך בבית חולים "דנה" בהנחיית פרופסור צבי שפירר.

בנוסף, ב- 1999  התמחתה במחלות זיהומיות ילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר, בהנחיית פרופסור אשר ברזילי.

שאיפתה התמידית ללמוד, להשכיל ולהתעדכן הביאה אותה לבצע עבודת מוסמך, כחלק מהתואר מוסמך ברפואת ילדים מטעם בית הספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת זו חקרה את השפעת ויטמין A על גדילה בילדים נמוכי קומה, בהדרכת פרופסור אברהם גולנדר.

ד"ר חגית סגל כהן עבדה כ- 15 שנה ועד יום פטירתה, במכבי שרותי בריאות, סניף רמת אביב ג', כרופאת ילדים ויועצת למחלות זיהומיות.
ד"ר סגל כהן הצטיינה בידענותה ברפואת ילדים ובמחלות זיהומיות ובגישתה האבחנתית והטיפולית במשולב עם אישיות צנועה, עדינה ומאירת פנים. כמו כן התבלטה ד"ר סגל כהן ביחסי האנוש שהתבטאו במסירות אין קץ למטופליה ומשפחותיהם, בסבלנות מרובה, יכולת הקשבה והקדשת זמן ללא כל סייג.
גם כאשר חלתה במחלה קשה לא הרפתה מעיסוקה הרפואי ולא שינתה מדרך התנהלותה כלפי מטופליה, כך שהם כלל לא ידעו על מחלתה עד ימיה האחרונים.
המטופלים ומשפחותיהם העריכו את כישוריה, מסירותה והרוגע שהקרינה והחזירו לה אהבה, כמו גם עמיתיה לעבודה. האהבה באה לידי ביטוי בתנחומים לאחר מותה.

משפחת קפלן: " למשפחתה של דר סגל היקרה מאוד, אנחנו המומים וכואבים על אובדן בן אדם אמיתי שזכינו להכיר. היא טיפלה בבן שלנו מאז שהוא בן שלושה ימים וכל הזמן הזה הרגשנו ברי מזל על זה שזכינו ברופאה בחסד.היא הייתה היחידה שהאמנו בה ובטחנו בה . רוצים להאמין שהיא ידעה כמה שהיא אהובה ומוערכת למרות שלא הספקנו להגיד לה את זה. אנחנו מאוד מקווים שזה יעזור לכם בזמן קשה כל כך, לו בקצת לדעת שיש כאן משפחה אחת (בין מאות אחרות) שמתפללת בשבילכם ובשבילה ומאוד מאוד אוהבים אותה."

משפחת ברק: "הלם גמור, תדהמה.
הרופאה היחידה שהאמנו בה, שבטחנו בה, משכמה ומעלה מכל רופא אחר שהכרנו. אין ולא יהיה מישהו שיוכל להחליף את מקומה של חגית ז"ל.

כשם שהשאירה את משפחתה מיותמת, כך השאירה גם את הפציינטים שלה מיותמים.

קצרה היריעה מלהכיל את כל דברי השבח לדמותה, לאופייה,

למקצועיותה, לזמינותה ולפיכך לייחודה על פני כל רופא/ה אחר במחוזותינו."
 

חגית הצטרפה כילדה להוריה גם לנסיעותיהם המקצועיות מה שהקנה לה השכלה רחבה ורב תרבותית. כמו כן היא טיילה איתם בארצות שונות וזה התבטא בהמשך חייה באהבתה הגדולה לטייל בעולם עם משפחתה, ואפילו במהלך מחלתה.

חגית הייתה רעיה ואם מסורה לשתי בנות, ובתקופת חייה הקצרה הטביעה את חותמה על אופיין והתנהלותן.

פועלה נקטע עקב מחלה קשה כאשר היא משאירה במותה שתי בנות קטינות, בעל והורים דואבים.